דרוש באור לקינה לז'


פורום אסטרונומיה ביהדות, עוסק בהיבטים של מדע האסטרונומיה ביהדות ובמקורות.

דרוש באור לקינה לז'

הודעהעל ידי אבי חשביה » 06 אוגוסט 2014, 10:57

שלום לכולם
אתמול בבוקר, עת ישבנו על הארץ וקוננו על חורבן ציון וירושלים, עלתה למול עינינו פיסקה תמוהה בנוסח הקינות
להלן נוסח הקינה ובאור התמיהה בה הקינה הותפת במילים "ציון קחי צרי כל גלעד" (קינה לז' למנהג בני אשכנז):
"נראה בתמוז כסיל, בך יעלה כי שאר כל החודשים לבד זה בחדרייך"
וביאורה ע"פ המפרשים שמזל כסיל הינו מזל שיש בו חמימות ומבשל הפירות, והמקונן משבח את א"י לעומת שאר ארצות, שבהם כסיל מופיע גם בחודש תמוז החם, לעומת זאת בארץ ישראל עקב היותו מחמם, אינו מופיע בחודש תמוז החם ביותר אלא רק בשאר חודשי השנה.
ומכאן לאסטרונומיה,
כידוע מזל כסיל מזוהה עם קבוצת הכוכבים אוריון (עיין אינצקלופדית הכוכבים לידידינו ד"ר פתאל ועוד) ואכן כדברי המקונן קבוצה זו עקב היותה קבוצה חורפית הנראית בעיקר בשמי החורף מתאים מה שכתב שאינה שולטת בחודש תמוז,
אמנם אינו מובן למה זהו שבחה של ארץ ישראל הלא התצוגה של קבוצות הכוכבים קשור לסיבוב הארץ סביב השמש וא"כ בכל העולם (לכה"פ בחצי כדור הצפוני) נראים אותם קבוצות בכל עונה מחודשי השנה וא"כ למה זהו שבחה של ארץ ישראל בדווקא?
אשמח אם משהו מחברי הפורום יוכל לתת הסבר לענין.
קיץ בריא
ונופש נעים ובטוח
ל כ ו ל ם!!!
אבי חשביה
 
הודעות: 61
הצטרף: 29 נובמבר 2012, 23:49

Re: דרוש באור לקינה לז'

הודעהעל ידי שלמה בוסקילה » 08 אוגוסט 2014, 01:58

שלום אבי
שאלתך מעניינת בהחלט

יש לברר כמה נקודות
ראשית, האם מחבר הקינה אכן הכיר את קבוצות הכוכבים או שהקינה נאמרה על בסיס הנאמר בתלמוד הבבלי שכסיל מחמם את הפירות, ללא שמחברה הכיר את הקבוצה ומועד הופעתה בשמים בא"י.
לא מעט מדרשים מאוחרים וקינות מתבססות על הנאמר בתלמוד ללא שהמחבר אכן מכיר את התופעות באמת אלא דורש ומקונן כפי הבנתו על בסיס כתובים קודמים.
אם כך, שאלתך אינה רלוונטית ואין לבקש מהמקונן דיוק מדעי/אסטרונומי כי זו אינה מטרתו כלל ועיקר.

אמנם מעניין לגלות ששמו של מחבר הקינה, "רבי אברהם החוזה" אולי מספר לנו על עיסוקו - חוזה בכוכבים, כלומר אסטרונום! ואכן בתים אחרים בקינה עוסקים אף הם באסטרונומיה ומראים הבנה בנושא. למשל: בָּךְ הַתְּקוּפָה עֲלֵי קַו הָאֱמֶת נִשְׁקְלָה, תֹּכֶן שְׁנוֹת דּוֹר וְדוֹר בִּשְׁנֵי אֲדָרָיִךְ, מוֹלַד לְבָנָה כְּפִי אָרְכֵּךְ וְהַמַּחֲזֶה, שׁוּמָה לְרָחְבֵּךְ וּבָהּ הֶרְאֵית סְתָרָיִךְ. כך ששאלתך אכן במקומה ויש לצפות לדיוק אסטרונומי מן המחבר.

שנית, המפרשים של הקינה עליהם התבססת בשאלתך. כמה הם מכירים את מועדי הופעת הקבוצה בשמים בא"י? גם לו נניח כהנחתי, שהמקונן אכן הכיר את מועדי הופעת כסיל, אולי ניתן לפרשו באופן אחר. כי הפירוש שהבאת אכן מתמיה ונראה כי מחברו אינו באמת מתמצא באסטרונומיה. כל פירושו מתבסס על המובאה מן התלמוד וניסיון להבין ע"פ זה למה התכוון המקונן, שאולי כוונתו הייתה שונה לחלוטין. (אגב, מי המפרש? לא ציינת).

מכאן, אני ניגש לנסיון אחר לבאר את הקינה:
שים לב לאופיה המיוחד של הקינה הזו שאינו נפוץ בהרבה קינות. חציה הראשון עוסק בשבחה של הארץ ומתאר את מחמדי א"י, ואילו חציה השני מקונן בהתפרצות נרגשת על חורבנה של הארץ המיוחדת הזו שתוארה במחצית הראשונה.
השורות שהבאת ועליהם שאלת, נמצאות בדיוק במחצית הקינה. ויש לבדוק האם הם מתייחסים למחצית הראשונה של הקינה המשבחת את הארץ או למחצית השניה, המקוננת על הארץ?
עיון בכל הבית הנידון בקינה, מעלה באופן מובהק שמבית זה והלאה המקונן אינו משבח את הארץ אלא מתאבל על חורבנה.
באופן זה, ניתן לפרש את המילים "נִרְאָה בְּתַמּוּז כְּסִיל בָּךְ יַעֲלֶה כִּי שְׁאָר כָּל הֶחֳדָשִׁים לְבַד זֶה בַּחֲדָרָיִךְ" כראשית המהפכה העוברת על הארץ בעת החורבן, מארץ חמדה לארץ חרבה. תהפוכה זו ראשיתה בהופעת קבוצת כסיל החורפית בימית תמוז!! כמשל לתהפוכות הארץ בחורבן.

המשך השורה "כִּי שְׁאָר כָּל הֶחֳדָשִׁים לְבַד זֶה בַּחֲדָרָיִךְ", לדעתי מכוונת לכך, שבזמן החורבן הוחשכו המזלות ולא נראו או שנראו באופן לקוי (שוב כמשל כמובן לחורבן), והקבוצה היחידה שנראתה הייתה שלא במועדה (כסיל בתמוז) באופן הופכי המסמן חורבן.
כמובן שאלו דימויים שהמקונן לוקח מעולם האסטרונומיה לצורך תיאור תהפוכות החורבן.
ישנה קינה ארוכה העוסקת בהחשכת ושיבוש המזלות בעת החורבן, הבאתיה כאן בשנה שעברה.

מקווה שהועלתי
ימים טובים ושמחים
שלמה בוסקילה
הדובה הגדולה - אסטרונומיה תצפיתית
www.dubagdola.com
סמל אישי של המשתמש
שלמה בוסקילה
 
הודעות: 80
הצטרף: 18 פברואר 2012, 23:36

Re: דרוש באור לקינה לז'

הודעהעל ידי אבי חשביה » 10 אוגוסט 2014, 20:56

שלום שלמה
דווקא מה שאתה מציע נראה נחמד, אם כי לפי הקטע האסטרונומי הקודם נראה שהפייטן מתכוון למשהו יותר מעשי, ולא תאור אגדי, אם כי יתכן שמקטע זה ואילך משנה הפייטן את סגנונו, וכמו שכתבתם שמכאן הוא מתחיל לתאר את החורבן.

למעשה בקינות המפורש עם באור קול ברמה הביא שמחבר קינה זו הוא רבי שלמה אבן גבירול, שחבר כמדומני גם את "כתר מלכות" בו קטעים אסטרונומים רבים.

כמו כן מחבר הפירוש הוא הרוו"ה (רבי וולף הינדהים) שהיה מחכמי אשכנז שבדרך כלל גם היו בקיאים בשאר חוכמות, במיוחד אישיות כמוהו שכידוע הידפיס את סידור אשכנז שעליו מושתתים סידורי האשכנזים היום.

בכל אופן יישר כוח על היישוב.

בברכת חופשה נעימה ושמים צלולים
אבי
אבי חשביה
 
הודעות: 61
הצטרף: 29 נובמבר 2012, 23:49

Re: דרוש באור לקינה לז'

הודעהעל ידי שלמה בוסקילה » 13 אוגוסט 2014, 02:44

שלום אבי

לא יודע מדוע ייחסו את הקינה לאבן גבירול
אברהם החוזה הוא שכתבה.

ומיהו אברהם החוזה? יש חוקרים החושבים שהוא רבי אברהם אבן עזרא שאכן היה אסטרונום ואסטרולוג.
ראה כאן
http://www.piyut.org.il/textual/751.html
ובעיקר כאן
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 97_263.pdf

הרוו"ה אכן היה בקיא גדול אבל כנראה אל באסטרונומיה..

ימים טובים
שלמה
הדובה הגדולה - אסטרונומיה תצפיתית
www.dubagdola.com
סמל אישי של המשתמש
שלמה בוסקילה
 
הודעות: 80
הצטרף: 18 פברואר 2012, 23:36


חזור אל אסטרונומיה ביהדות - Astronomy in Judaism

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד