שיר אסטרונומי לחג הסוכות


פורום אסטרונומיה ביהדות, עוסק בהיבטים של מדע האסטרונומיה ביהדות ובמקורות.

שיר אסטרונומי לחג הסוכות

הודעהעל ידי שלמה בוסקילה » 29 ספטמבר 2015, 22:42

שיר אסטרונומי לחג סוכות

חג סוכות, חג האסיף, ושמחת בחגך, חג היציאה אל הטבע – אולי החג הכי ארצישראלי שיש.
אחד מהשירים האהובים ביותר בכל הזמנים הוא השיר "אומרים ישנה ארץ". במילים הבאות אנסה לחבר את השיר לחג הסוכות ובהקשר אסטרונומי כמתבקש (איך אפשר שלא...?).

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,
אֵיפֹה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ?

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.
...
"שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא!
שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי!
אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים,
אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?"
...
את שירו המפורסם של שאול טשרניחובסקי ביצעו רבים וטובים, זהו גם אחד מן השירים שנכתבו לו פירושים רבים.
ברצוני להציע פירוש נוסף ולקשר את השיר המופלא גם לימי חג הסוכות.

ארץ עמודיה שבעה
"אומרים ישנה ארץ, ארץ שכורת שמש"
"אומרים ישנה ארץ עמודיה שבעה"
המילה ארץ הינה בעלת משמעות כפולה – בבית הראשון כוונת המשורר כמובן על ארץ ישראל שכורת השמש, אך בבית השני כוונתו כנראה לכדור הארץ/כוכב הלכת ארץ.
המחבר משתמש במונח "עמודיה שבעה" – שמקורו בפסוק "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה" (משלי ט' א'). חז"ל ראו בפסוק הזה תיאור לבריאת העולם. וכך גם רש"י בפירושו לפסוק "בחכמה בנה הקב"ה את העולם... בשבעה ימי בראשית...".
בעולמם של המקובלים, "עמודיה שבעה" הם שבעת הספירות הקבליות התחתונות – עמודי הארץ: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. עליהם עומד העולם ובהם מונהג.

שבעת כוכבי לכת
בהמשך הבית השני: "...שבעת כוכבי לכת צצים על כל גבעה". שבעת כוכבי הלכת הם המקור כנראה ליחס שנתנו הקדמונים למספר 7, מכאן לדעת רבים, ההגדרה של יחידת הזמן 'שבוע' המשתמרת בשמות הימים בלע"ז בכמה שפות.
המשורר מחבר בין "עמודיה שבעה" ל"שבעת כוכבי לכת". הדברים תואמים את דברי המקובלים לפיהם שבעת כוכבי הלכת מקבילים לשבעת הספירות.
כמובן שהתאמת הספירות הקבליות לכוכבי הלכת היא לפי התפיסה הגיאוצנטרית הקדומה, לפיה, השמש והירח אף הם כוכבי לכת החגים סביב הארץ.
"וגלגלי שבעת כוכבי הלכת הן שבע ספירות: שבתאי - חסד, צדק - גבורה, מאדים - תפארת, חמה - נצח, נוגה - הוד, כוכב - יסוד, לבנה – מלכות" (שיעור קומה להרמ"ק סי' ט"ו).

איפה הם הקדושים?
ומכאן לחג הסוכות אותו אנו חוגגים שבעת ימים בשמחת בית השואבה ומזמינים לסוכה את שבעת האושפיזין. שבעת ימי החג ושבעת האושפיזין – אבות האומה - מקבילים לשבעת הספירות ומכאן שהן מקבילים גם לכוכבי הלכת.
וזה לשונו של הזוהר פרשת אמור (דף ק"ג ע"ב – ק"ד ע"א, מתורגם ע"פ פירוש הסולם): "בוא וראה, בשעה שאדם יושב במדור הזה, בסוכה, שהוא צל האמונה, השכינה פורשת כנפיה עליו מלמעלה, ואברהם שהוא כנגד הספירה 'חסד', וחמשה צדיקים אחרים שעל פי סוד הם מכוונים כנגד הספירות 'גבורה תפארת ונצח הוד יסוד', מתגוררים עמו בביתו. וזהו שנאמר (ויקרא כ"ג מ"ב) 'בסכות תשבו שבעת ימים'. המילים 'שבעת ימים' רומזים על שבעת הספירות העליונות 'חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות', ולכן לא נאמר 'בשבעת ימים', וכו'. וצריך האדם לשמוח בכל יום ויום בפנים שמחות באלו האורחים העליונים 'האושפיזין' שהם כנגד שבעת הספירות 'חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות' השרויים עמו".
מקובל לזהות את האושפיזין עם הספירות המקבילות להם:
אברהם – חסד, יצחק – גבורה, יעקב – תפארת, משה – נצח, אהרון – הוד, יוסף – יסוד, דוד – מלכות.
ובהתאמה, כל אחד מהאושפיזין – אבות האומה, מקביל לאחד מכוכבי הלכת.

ארץ שכורת שמש
ובחזרה לארץ ישראל. בחג הסוכות אנו נוטלים ארבעה מיני צמחים ומנענעים אותם לארבע רוחות השמים בתפילה לגשמים ולשפע צמחיה מבורכת.
מלבד הזיהוי הקלאסי והידוע של ארבעת המינים כמייצגים חלקים שונים בעם (ובמילות שירנו: 'כל ישראל קדושים...'), נראה כי ארבעת המינים נבחרו גם בשל היותם מייצגים את חבליה השונים של ארץ ישראל.
• הלולב – כפות התמרים, מייצג את נופי המדבר החמים והצחיחים של ארץ ישראל, הערבה, עין גדי וכו'.
•הערבות – ערבי הנחלים, מייצגים את נופי המים, הנחלים ובראשם נהר הירדן, המעיינות, הכינרת ויתר נופי ארץ עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר.
• ההדסים – ענפי העץ העבות, הגדלים באזורים ההרריים שבארצנו מייצגים את אזורי היער והחורש המפותחים בהרים.
• האתרוג – פרי עץ ההדר, מייצג את אזורי המישור והעמקים, השדות החקלאיים המעובדים.

שבעת האושפיזין מקבילים לארבעת המינים אותם נוטלים בימי החג. הקבלה זאת התפרסמה אודות לפיוט הקבלי המפורסם של רבי משה בן יעקב אדהאן "סוכה ולולב".

הֶהָדָס רוֹמֵז לִשְלוֹשָה אָבוֹת.
מֹשֶה אַהֲרוֹן בַּדֵי עֲרָבוֹת.
יוֹסֵף לַלּוּלָב חֶמְדַּת לְּבַבוֹת.
דָּוִד לַאֶתְרוֹג כַּלָה כְּלוּלָה.

ובהתאמה – שבעת הפריטים הכלולים בארבעת המינים (3 הדסים + 2 ערבות + 1 אתרוג + 1 לולב = 7), מקבילים לשבעת הספירות ושבעת כוכבי הלכת.

[b]חג של שמחה שמיימית[b]
בימי חג הסוכות אנו שמחים בשמחת בית השואבה. עוד בימי המקדש נחוגה שמחת בית השואבה בכלי זמר ומחולות בכל יום מימי החג.
כלי הנגינה הנהוגים במקדש הוזכרו במזמור ק"נ החותם את ספר התהילים:

הַלְלוּ-יָהּ
הַלְלוּ-אֵל בְּקָדְשׁוֹ
הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ
הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו
הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ

הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר
הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר
הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל
הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב

הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע
הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ
הַלְלוּ-יָהּ!

המשורר פותח את המזמור ומקשר בין שירת הרקיע לשירת המקדש – "הללוהו אל בקודשו, הללוהו ברקיע עוזו" - ומפרשים קדמונים זיהו את כלי הנגינה העתיקים עם כוכבי הלכת.
"תמצא בכתוב שבעה מיני זמר שהם כנגד שבעה כוכבי לכת שצ"ם חנכ"ל, כנור כנגד שבתאי, תוף כנגד צדק, מחול כנגד מאדים, מנים כנגד חמה, עוגב כנגד נוגה, צלצלי שמע כנגד כוכב, תרועה כנגד לבנה, זהו שכתוב (תהלים ק"נ) 'הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור, הללוהו בתוף ומחול הללוהו במנים ועוגב, הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה'... ובעלי חכמת המוזיק"א יודעים לכוון כל מין ומין ממיני זמר אלו כנגד כל גלגל וגלגל" (רבינו בחיי שמות ל"ט י"ב).
החיבור בין אסטרונומיה ומוזיקה הוא עתיק מאוד. מעניין לקרוא את הקטע הבא הלקוח מתוך ספרה של דווה סובל "כוכבי הלכת":
זיקה טבעית בין מוזיקה לאסטרונומיה התקיימה מאז המאה השישית לפני הספירה לפחות, מעת שהמתמטיקאי היווני פיתגורס הציג 'גיאומטריה בהמהום המיתרים' ו'מוזיקה במרווחי הספֶרות'. פיתגורס האמין שהסדר הקוסמי ציית לפרופורציות ולחוקים המתמטיים השולטים בתווים שבסולם המוזיקלי. אפלטון שיכתב את הרעיון 200 שנים אחר כך, בספרו 'המדינה', והציג את הביטוי הלא-נשכח 'מוזיקת הספֶרות' לתיאור השלֵמות המלודית של השמיים. אפלטון דיבר גם על 'הרמוניה שמימית' ועל 'המקהלה השמימית ביותר' - מינוחים שרימזו לשירת מלאכים, אף על פי שהם מתייחסים ספציפית לפוליפוניה הלא-נשמעת של כוכבי הלכת במסלולם.
קופרניקוס מצטט את 'בלט הפלנטות' בכוריאוגרפיה של יקומו ההליוצנטרי, וקפלר התבסס על עבודתו של קופרניקוס באמצעות חזרה שוב ושוב אל הסולם המז'ורי ואל הסולם המינורי. ב-1599 הפיק קפלר אקורד של סי מז'ור באמצעות השוואה בין מהירותם של כוכבי הלכת למרווחים שניתן לנגן בכלי מיתר. שבתאי, כוכב הלכת המרוחק והאיטי ביותר, ניפק את הנמוך מששת צלילי האקורד, וכוכב חמה - את הגבוה ביותר.
בעת שפיתח את שלושת חוקי התנועה הפלנטארית שלו, הרחיב קפלר את צליליהם של כוכבי הלכת מתווים אחדים למלודיות קצרות, ובהן ייצגו טונים יחידים מהירויות שונות בנקודות נתונות לאורך מסלולים שונים. "עם סימפוניה זו של קולות," אמר, "יכול האדם לנגן בנצחיות הזמן תוך פחות משעה, ולטעום במידות קטנות את העונג של האמן הנעלה, בדרך של זימון ההנאה המתוקה כל כך של המוזיקה המחקה את אלוהים."
במסגרת ספרו 'הרמוניית העולם' (Harmonice Mundi, 1619) רשם קפלר חמשה מוזיקלית עם מפתחות לכל החלקים, ומיקם את התמה של כל כוכב לכת בטבלטורה המלוכסנת, החלולה, של זמנו. הפזמון החוזר של כוכב חמה, אקסצנטרי מאוד, מהיר וחד-זווית, התפרס שבע אוקטבות מעל מפתח הפה של שבתאי, העובר מסול נמוך לסי ושוב בחזרה.
"אני מרגיש אחוז דיבוק ונרגש, בהתלהבות שאין לתארה במילים, מהמחזה המרהיב של הרמוניית השמיים," אמר קפלר. "הוציאו את השמיים לאור ואז תהיה מוזיקה באמת ובתמים."


ניתן לסכם בטבלה את התובנות שהועלו ולפתוח פתח לתובנות חדשות/נוספות.
ללא שם.jpg


חג שמח
אשמח להערות
שלמה בוסקילה
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקובץ המצורף להודעה זאת.
הדובה הגדולה - אסטרונומיה תצפיתית
www.dubagdola.com
סמל אישי של המשתמש
שלמה בוסקילה
 
הודעות: 80
הצטרף: 18 פברואר 2012, 23:36

Re: שיר אסטרונומי לחג הסוכות

הודעהעל ידי aldebaran » 30 ספטמבר 2015, 00:37

מרתק ביותר!
המספר 7 קשור גם לשבע המתכות שהיו ידועות אז וכמובן גם לימות השבוע. האם הקשר הזה קיים גם ביהדות?
aldebaran
 
הודעות: 134
הצטרף: 16 אוגוסט 2012, 19:41

Re: שיר אסטרונומי לחג הסוכות

הודעהעל ידי שלמה בוסקילה » 30 ספטמבר 2015, 00:47

הקשר של כוכבי הלכת לימות השבוע קיים גם ביהדות כמובן והזכרתי זאת.
לגבי שבעת המתכות, צריך לבדוק.
יש ביהדות למעלה מ40 שביעיות...
יש הטוענים אפילו שהפיכתו של המספר 7 למספר טיפולוגי, זו המצאה יהודית, או לפחות כזו שהם קידמו אותה ברחבי העולם העתיק.
תכלס' יש כמה גירסאות אפשריות לחיבור הזה. העניין הוא שהמקור הקדום המחבר את שבעת האושפיזין לשבעת הספירות לא עושה זאת בצורה מפורשת ומסודרת ומשאיר פתח להתלבטות איזו ספירה שייכת לאיזה אושפיז.
מכאן שגם הזיקה של האושפיזין לכוכבי הלכת אינה חד משמעית ויכולות להיות בזה גישות שונות.
כתבתי את המקובל והנפוץ ביותר.

חג שמח
שלמה
הדובה הגדולה - אסטרונומיה תצפיתית
www.dubagdola.com
סמל אישי של המשתמש
שלמה בוסקילה
 
הודעות: 80
הצטרף: 18 פברואר 2012, 23:36


חזור אל אסטרונומיה ביהדות - Astronomy in Judaism

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד