לוח השנה הראשונה ליצירה לשנת א' ע"פ הרמב"ם והרב רבינו עובדיה


פורום אסטרונומיה ביהדות, עוסק בהיבטים של מדע האסטרונומיה ביהדות ובמקורות.

לוח השנה הראשונה ליצירה לשנת א' ע"פ הרמב"ם והרב רבינו עובדיה

הודעהעל ידי hillelskolnik » 27 ספטמבר 2016, 13:58

לוח השנה הראשונה ליצירה לשנת א' ע"פ הרמב"ם והרב רבינו עובדיה מברטנורא

בפרק ט' הלכות קידוש החודש לרמב"ם, בו מלמדנו כיצד לידע זמן התקופה, וכפי שנבאר ענינה בהמשך. אנו מוצאים דבר פלא בביאור הפרק ע"י הפירוש (הרב רבינו עובדיה). שבשנה הראשונה ליצירה. משנה הפירוש בביאורו את סדר החודשים בני 29 יום ובני 30 מהסדר הראוי כפי שלמדנו בפרק הקודם פרק ח'. מצד אחד שומר על אורך השנה של 355 יום, ששנה באורך זה נקראת שנה מלאה, כפי שביאר הרמב"ם בפרק ח'. אבל מצד שני משנה את הסדר של החודשים בני 29 יום, ובני 30 יום, מהסדר החודשים הראוי לשנה מלאה כפי שנקבע בפרק ח', ומחליף בין מר חשון ואדר. ועושה את מר חשון 29 יום במקום 30 כפי שראוי להיות בשנה מלאה. ואת אדר שלפני ניסן, שעל פי כללי הלוח תמיד אמור להיות בן 29 יום עושה אותו בן 30 יום.

דבר זה אנו לומדים היות והפירוש (הרב רבינו עובדיה) מורה לנו דרך קלה לחישוב התקופה ומורה שאפשר להתחיל חישוב זה מתחילת יום כ"ג אדר שהוא יום רביעי בשבוע, ובהמשך הפרק כותב שמולד ניסן היה כשבוע וכמה שעות אחר יום התקופה גם ביום רביעי וראש חודש ניסן נקבע יום אחר כך ליום חמישי. לפי זה יוצא שמולד ניסן היה ב ל' אדר, וחודש אדר היה בן 30 יום.

לפני ביאור העניין יש לשאול שאלה. אם היה הפירוש משאיר סדר החודשים כמקובל ללוח והיה מורה להתחיל את מנין לחישוב התקופה מ כ"ב אדר במקום כ"ג, היה מקל על החישוב באותה מידה. אם כן למה שינה את סדר החודשים המלאים והחסרים והתחיל את המניין מ כ"ג אדר?.

כידוע חשבון הלוח השנה מתחיל עוד קודם בריאת העולם בשנה, וזמן זה נקרא שנה ראשונה ליצירה, ותחילת מניינה הוא ביום שני חמש שעות ו204 חלקים (כל חלק הוא אחד מ1080 חלקי השעה) והוא מולד תשרי של שנת היצירה. תחילת השנה השנייה הייתה ביום שישי לבריאת העולם ובו ביום היה מולד הלבנה הראשון, ביום זה נברא האדם הראשון, וקידש את יום שישי זה להיות ראש השנה הראשון.

בפרק ז' הלכות קידוש החודש לרמב"ם. מובא אחד מהכללים לחישוב הלוח העברי בזמן שאין בית דין שיקדשו על פי ראיה. והוא שאם יצא שקיבוץ הלבנה והחמה יהיה ביום שישי אין קובעין את ראש השנה ליום שישי אלא דוחים אותו ליום שבת.

לכאורה היה אפשר לשאול כיצד קידש אדם הראשון ביום שישי נגד כללי חישוב הלוח. אך התשובה היא כי אין כאן שאלה כלל. כי לקידוש החודש על פי ראיה יש את הכללים שלו. ולקביעת ראש השנה וראשי חודשים על פי הלוח הכללים שלהם. לפי זה נאמר שראש השנה הראשון נקבע בפועל על פי ראיה ליום שישי. ואם אנו עוסקים בחישובי הלוח, לשם החישוב נתייחס לשבת בראשית הראשונה כיום קביעת ראש השנה.

בפרק ח הלכות קידוש החודש לרמב"ם. קובע הרמב"ם את הכללים, אלו מן החודשים יהיו בני 29 יום, ואלו יהיו בני 30 יום בזמן שאנו קובעים לפי הלוח. באופן כללי אם לשנה רגילה בת 12 חודשים, או למעוברת בת 13 חודשים יש סדר קבוע אלו מן החודשים יהיו בני 29 או בני 30 יום. חוץ מחודשי מר חשון וכסלו ובזה יש שלש אפשריות. 1 שניהם בני 29 יום ושנה כזאת נקראת חסרה, 2 שניהם בני 30 יום ושנה כזאת נקראת מלאה, 3 מר חשון בן 29 יום וכסלו בן 30 יום ושנה כזאת נקראת כסדרה.

לפי כללי פרק ח' בהלכות קידוש החודש לרמב"ם, במידה ואנו רוצים להקיש את כללי קביעת סוג השנה לשנה הראשונה ליצירה שנה א'. היות ותחילת המניין כפי שציינו היה ביום שני ואנו קובעים את ראש השנה הראשון בשנה ב', ליום שבת, ולא כפי שקידש אדם הראשון את ראש השנה ביום שישי, לכן נאמר כי שנה א' היא מלאה דהיינו חדשי מר חשון וכסלו שניהם בני 30 יום.

בפרק ט' הלכות קידוש החודש עוסק בקביעת תקופות השנה, ע"פ שיטת המיוחסת לאמורא שמואל. ויש לה השלכות הלכתיות בפועל. וזאת קובעת כי שנת החמה היא בת 365 ימים ו6 שעות בדיוק, והשנה מתחלקת לארבעה תקופות השוות באורכן, כשהתקופה הראשונה בסדר היא תקופת ניסן, ותחילתה היא בזמן שהחמה נמצאת בראש מזל טלה. לפי שיטה זאת לאחר סיום מחזור של 19 שנים. שנות החמה עודפות על שנות הלבנה בשעה אחת ו 485 חלקים.

שיטת שמואל קובעת כי תקופה ראשונה הייתה בתחילת יום רביעי בשנת היצירה קודם מולד ניסן 7 ימים 9 שעות 642 חלקים, ומולד ניסן היה ביום רביעי 9 שעות ו642 חלקים כשבוע לאחר התקופה. לכן מורה לנו הרמב"ם שאם נרצה לדעת את יום החודש והשעה של תקופת ניסן בכל תחילת מחזור של 19 שנה. עלינו לדעת זמן מולד ניסן של שנה ראשונה במחזור שבו אנו רוצים לדעת התקופה. יש לקבץ את שאריות השעה ו485 החלקים לכל המחזורים שעברו ולהוסיפם על מולד ניסן במחזור בו אנו נמצאים. ולחסר 7 ימים 9 שעות ו642 חלקים, שהוא ההפרש בין תקופת ניסן בשנת היצירה למולד חודש ניסן, ויצא לך יום החודש ושעת תקופת ניסן במחזור בו אנו נמצאים.

לאחר שביארנו דרך חישוב התקופה בתחילת כל מחזור של 19 שנה, בדרך שהרמב"ם הורה. נשוב לשאלה למה שינה הפירוש (הרב רבינו עובדיה) סדר החודשים לדרך החישוב הנוסף שלימד, וכפי שציינו שאם לא היה משנה סדר החודשים המלאים והחסרים. ואת החישובים היינו מתחילים מ כ"ב אדר במקום כ"ג שהורה, היינו מגיעים לאותה תוצאה.

אחד הטעמים שאולי אפשר לומר, שסימן עשה לכך שראש השנה ע"י אדם הראשון ביום שישי נתקדש, ולא נקבע ביום שבת. זאת אומרת שאורך השנה ממולד תשרי של שנת היצירה ביום שני עד לראש השנה הראשונה ביום שישי היה 354 ימים וכפי שלמדנו בפרק ח' שנה כזאת נקראת כסדרה, שבה מר חשון בן 29 יום וכסלו בן 30 יום כפי שיוצא מחשבון הפירוש, אך כדי שלא יהיה חסרון יום לשאר החישובים העתידיים הוסיף את היום לחודש אדר ע"פ סברה כי כך גם אפשר לעשות.

להורדת תוכנות עזר להמחשה וחישוב

http://kiddushhachodesh.net/Download/FormSeasonAndEclipse

לפרקי הלכות קידוש החודש
http://kiddushhachodesh.net
hillelskolnik
 
הודעות: 7
הצטרף: 21 יולי 2016, 21:48

חזור אל אסטרונומיה ביהדות - Astronomy in Judaism

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 7 אורחים

cron