שבילים בשמים - כוכבים במקורות היהדות


פורום אסטרונומיה ביהדות, עוסק בהיבטים של מדע האסטרונומיה ביהדות ובמקורות.

שבילים בשמים - כוכבים במקורות היהדות

הודעהעל ידי שלמה בוסקילה » 08 יוני 2012, 14:24

[color=#000000]"שבילים בשמים" – כוכבים במקורות היהדות
דף מקורות למסייר בשבילי הרקיע (תנ"ך, תלמודים, מדרשים ופרשנים)

ליקט וערך: אורי בן-דוד
באדיבות: "הדובה הגדולה - אסטרונומיה תצפיתית"
http://www.dubagdola.com


(יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ השָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: (טו) וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: (טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: (יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: (יח) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: (יט) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי: [בראשית א']

(א) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: [בראשית ב']
(ה) א"ר יהושע בן לוי נשתכללו שמים בחמה ולבנה ובמזלות [בראשית רבה]

(ד) מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא: [תהילים קמ"ז]

(א) לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד: (ב) יְדֹוָד אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם: (ג) מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם: (ד) כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: (ה) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ: [תהילים ח']

(כא) וַיָּרַח יְדֹוָד אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: (כב) עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ: [בראשית ח']

אמר ר' יוחנן לא שמשו המזלות כל אותן י"ב חדש, אמר לו ר' יונתן שמשו אלא שלא היה רישומן ניכר, לא ישבותו: רבי אליעזר אמר לא ישבותו מכאן שלא שבתו ורבי יהושע אומר לא ישבותו מכאן ששבתו: [בראשית רבה כ"ה]

עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו. לא ישבותו מלהתמיד על אותו האופן בלתי טבעי שהגבלתי להם אחר המבול. וזה שילך השמש על גלגל נוטה מקו משוה היום ובנטיתו תהיה סבת השתנות כל אלה הזמנים כי קודם המבול היה מהלך השמש תמיד בקו משוה היום ובזה היה אז תמיד עת האביב ובו היה תקון כללי ליסודות ולצמחים ולבעלי חיים ולאורך ימיהם. ואמר שיהיה זה כל ימי הארץ עד אשר יתקן האל יתברך את הקלקול שנעשה בה במבול כאמרו הארץ החדשה אשר אני עושה כי אז ישיב מהלך השמש אל קו משוה היום כמאז ויהיה תקון כללי ליסודות ולצמחים ולבעלי חיים ולאורך חייהם כמו שהיה קודם המבול. [ספורנו עה"ת ספר בראשית פרק ח' פסוק כ"ב]

(ט) וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי: (י) וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה: [בראשית ל"ז]

(ד) וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה: (ה) שָׁבַר יְדֹוָד מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים: [ישעיהו ל"ד]

(יב) אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם: (יג) וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן: (יד) אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן: (טו) אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרַד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר: [ישעיהו ל"ד]

(ז) הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם: (ח) נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם: (ט) עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן: (י) עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר: [איוב ט']

(א) וַיַּעַן יְדֹוָד אֶת אִיּוֹב מִנ הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר: (ב) מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת: (ג) אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי: (ד) אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה: (ה) מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו: (ו) עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ: (ז) בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים: [איוב ל"ח]

(לא) הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ משְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ: (לב) הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם: (לג) הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ: [איוב ל"ח]

א"ר הושעיא דרש רבי אפס באנטוכיא אין לשון ויכלו אלא לשון מכה ולשון כלייה משל למלך שנכנס במדינה וקילסו אותו בני המדינה וערב לו קילוסן הרבה להן בדיצה הרבה להן בהדיוכין לאחר זמן הכעיסו אותו ומיעט להן בדיצה ומיעט להן בהדיוכין.
כך עד שלא חטא אדם הראשון היו המזלות מהלכין דרך קצרה ובמהירות משחטא סיבבן דרך ארוכה ובמתינות: יש מזל שגומר הלוכו לי"ב חדש כגון כוכב חמה ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים יום והיא לבנה ויש מזל שהוא גומר הלוכו שנה והוא צדק ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים שנה והוא שבתי [בראשית רבה ד']

מה כתיב (משלי לא) וישנה דין כל בני עוני. היין והדעת נמשלו ככימה ועקרב כל שעה שכימה נראית ברקיע אין עקרב נראה ברקיע ומשעקרב נראה אין כימה נראית כך היין משול כעקרב והדעת משולה ככימה מה עקרב מכה בעוקצו כך היין מכה בסופו שנאמר (שם כג) אחריתו כנחש ישך וכשם שהכימה מבשלת את הפירות ונותנת בהם טעם כך הדעת נותנת ריח וטעם בדבריו של אדם נכנס היין יצא הדעת כל מקום שיש יין אין דעת נכנס יין יצא סוד יין חשבונו שבעים וסוד חשבונו שבעים [במדבר רבה י']

מה ת"ל השמים מספרים כבוד אל? שהשמים נבראו תחילה והן ראויין לספר שבח של הקדוש ברוך הוא. לפי שכל העולם אדם ובהמה ועוף השמים אינן ניזונין אלא ממעשה שמים וארץ בששה חודשים מגדלים פירות בחורף ומבשלין אותו בקיץ וחיין מהן כל באי עולם וכל מעשה ידיו שברא בעולם.
אמרו חכמים כל הישוב יושב בין עגלה לעקרב, אמרתי להן רבותי עפר אני תחת כפות רגליכם אני אומר לפניכם דבר אחד אמרו לי אמור אמרתי להם תחת כוכב אחד כל באי עולם יושבין כמו שאמרו חז"ל אמרו לי תן לנו סימן לדבריך אמרתי להן אני נותן אמרתי להן רבותי יעמדו שנים אחד בארץ ישראל ואחד בכרך גדול שבבבל. וישימו ראשיהם תחת כוכב אחד ביציאת החמה. או בשקיעת החמה. בראש חודש. או בחמשה לחודש. לא העומד בארץ ישראל כעומד בבבל הא למדת שכל העולם תחת כוכב אחד ויושב כמו שאמרו חז"ל.
וכי מה היא טיבה של אותה כימה ? שהיא כמו שבעה כוכבים ברקיע וכולם סמוכים זה לזה [תנא דבי אליהו ב']

כי הא דר' גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא בהדי דר' גמליאל הוה פיתא בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא שלים פיתיה דר' גמליאל סמך אסולתיה דרבי יהושע אמר ליה מי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתית סולתא אמר ליה כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את (הספינות) [הספנים] ואמרתי שמא יעלה ויתעה [אותנו] אמר ליה כל כך בידך ואתה עולה בספינה? [הוריות י']

על הזיקין: מאי זיקין אמר שמואל כוכבא דשביט ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו
וגמירי דלא עבר כסלא ואי עבר כסלא חרב עלמא והא קא חזינן דעבר זיויה הוא דעבר ומתחזי כדעבר איהו
רב הונא בריה דרב יהושע אמר וילון הוא דמקרע דמגלגל ומחזי נהורא דרקיעא
רב אשי אמר כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכסלא וחזי ליה חבריה מהך גיסא ומיבעית ומחזי כמאן דעבר
שמואל רמי כתיב עושה עש כסיל וכימה וכתיב עושה כימה וכסיל הא כיצד אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל
וגמירי אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור כל מאן דהוה טריקא ליה עקרבא לא הוה חיי והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח
מאי כימה אמר שמואל כמאה ככבי אמרי לה דמכנפי ואמרי לה דמבדרן
מאי עש אמר רב יהודה יותא מאי יותא אמרי לה זנב טלה ואמרי לה רישא דעגלא ומסתברא כמאן דאמר זנב טלה דכתיב ועיש על בניה תנחם אלמא חסרה ומתחזיא כטרפא דטריף והאי דאזלא בתרה דאמרה לה הב לי בני
שבשעה שהקדוש ברוך הוא בקש להביא מבול לעולם נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם וכשבקש לסתמה נטל שני כוכבים מעיש וסתמה וליהדר לה אין הבור מתמלא מחוליתו אי נמי אין קטיגור נעשה סניגור וליברי לה תרי ככבי אחריני אין כל חדש תחת השמש אמר רב נחמן עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לה שנאמר ועיש על בניה תנחם: [ברכות נ"ח]

אמר רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה תניא נמי הכי כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה אמר רבי יוסי לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים [שבת ל"ה]

אמר רבא שיתא אלפי פרסי הוי עלמא וסומכא דרקיעא אלפא פרסי
חדא גמרא וחדא סברא
סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשה מילין משקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשה מילין נמצא עוביו של רקיע אחד מששה ביום..
תנו רבנן חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין
אמר רבי תשובה לדבריהם מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון
מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא כבוצינא דריחיא אי נמי כצינורא דדשא
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע
אמר רבי ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין
תניא רבי נתן אומר בימות החמה חמה מהלכת בגובה של רקיע לפיכך כל העולם כולו רותח ומעינות צוננין בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולי רקיע לפיכך כל העולם כולו צונן ומעינות רותחין
תנו רבנן בארבעה שבילין חמה מהלכת ניסן אייר וסיון מהלכת בהרים כדי לפשר את השלגין תמוז אב ואלול מהלכת בישוב כדי לבשל את הפירות תשרי מרחשון וכסליו מהלכת בימים כדי ליבש את הנהרות טבת שבט ואדר מהלכת במדבר שלא ליבש את הזרעים: [פסחים צ"ד]

(יט) וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם: (כ) וְאֶתְכֶם לָקַח יְדֹוָד וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה: [דברים ד']

(ה) וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ: [בראשית פרק טו פסוק ה]
(ה) ויוצא אתו החוצה - לפי פשוטו הוציאו מאהלו לחוץ לראות הכוכבים ולפי מדרשו אמר לו צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן וכן שרי לא תלד אבל שרה תלד אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל ד"א הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה: [רש"י]

(ו)א"ר סימון אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל הה"ד (שם לח) הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ וגו' לשון שוטר (שם י) התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח רבי חנינא בר פפא ור' סימון אמר כימה מעדנת את הפירות וכסיל מושך בין קשר לקשר הה"ד (שם) התוציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם רבי תנחום בר חייא ור' סימון אמרו מזל הוא שהוא ממזר את הפירות: [בראשית רבה י']

כִּי אֵין לְךָ דָּבָר מִלְּמַטָּה, שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב מִלְּמַעְלָה. יֵשׁ כּוֹכָבִים שֶׁהֵם מְגַדְּלִים מִינֵי עֲשָׂבִים בְּאֵיזֶהוּ מְקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיִּהְיֶה מִדְבָּר, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא יִשּׁוּב בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים. וּלְפִי הַהִתְנוֹצְצוּת הַכּוֹכָבִים עַל הַמָּקוֹם, כֵּן הַמָּקוֹם מִתְנַהֵג: [ליקוטי מוהר"ן ל][/color]
הדובה הגדולה - אסטרונומיה תצפיתית
www.dubagdola.com
סמל אישי של המשתמש
שלמה בוסקילה
 
הודעות: 80
הצטרף: 18 פברואר 2012, 23:36

Re: שבילים בשמים - כוכבים במקורות היהדות

הודעהעל ידי ד'ר יגאל פתאל » 10 יוני 2012, 12:24

מצוין

ותוספת קטנה לגבי כימה ועש

היא מוזכרת גם בספר עמוס ה, פסוק ח' עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם, לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ

הנוסח דומה באופן מפתיע למובאה מספר איוב ט, ט: (ט) עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן:

לגבי המשמעויות של העש ואפילו הכימה יש עדיין ויכוח. יש הראוים בעש את ארקטורוס ויש הרואים בו את הדובה הגדולה, לפי ספר איוב לא הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם, כאשר הכוכב אטא בדובה קרוי בערבית - בנת אל-נעש אל-כוברה (בנטנאש)
ד'ר יגאל פתאל
 
הודעות: 759
הצטרף: 02 פברואר 2012, 12:00

Re: שבילים בשמים - כוכבים במקורות היהדות

הודעהעל ידי ari » 14 יוני 2012, 19:34

פסוקי התנך מרהיבים ביופיים
ראוי לכל אדם לקרוא שוב את התנך, אפשר תמיד לגלות בו דברים חדשים.
בהקשר האסטרונומי, התנך הרי נכתב בתקופה שבה מאורות השמיים היו מקור האור העיקרי , ועל כן עם רדת החשיכה , מראות השמיים מילאו את היקום . שביל החלב על מיליארדי כוכביו ,שלט בכיפה (תרתי משמע) מכאן נובע ריבוי איזכורי שמיים בתנך.
אחד הפסוקים היפים (מיני רבים), הוא הפסוק :
" איך נפלת משמים הילל בן שחר, נגדעת לארץ חולש על גויים, ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון, אעלה על במתי עב אדמה לעליון, אך אל שאול תורד אל ירכתי בור (ישעיהו ל"ד)
ובכן יש המיחסים פסוק זה לפלנטת נוגה הזוהרת בעוצמה שנייה לירח בגלל האטמוספירה הצפופה מאוד שלו , צפיפות גדולה בערך פי 90 מצפיפות אטמוספירת כדור הארץ. אטמוספירה צפופה הגורמת להחזרת אור שמש גבוהה.
נגה הרשים את העמים הקדומים בזכות הזוהר שלו: נוגה הוא העצם השמימי הזוהר ביותר, מלבד הירח והשמש, כמובן. אורו החזק של נוגה הוא גם המקור לשמו העברי.

להלן ציטוט קטע הלקוח מתוך מאמר של ד"ר יואב יאיר על כוכב נוגה:
"אנשי המאיה, שחיו בעבר בדרום-אמריקה, קבעו את לוח השנה שלהם על פי מחזור הופעתו של נוגה בשמים. אורך השנה שלהם היה 584 ימים ולא 365 ימים (לפי סיבוב כדור-הארץ סביב השמש).
שמו של נוגה בתנ"ך הוא "איילת השחר" (תהלים כב, א) או "הילל בן שחר" (ישעיהו יד, יב).
בשל יופיו ובשל זוהרו נתנו הרומים לכוכב-הלכת נוגה את שמה של אלת היופי והאהבה - ונוס.
האסטרונומים היוונים סברו כי נוגה הוא שני כוכבים שונים: כוכב הבוקר וכוכב הערב. הם חשבו כך מפני שמכדור-הארץ ניתן לראותו רק לפני הזריחה או מיד לאחר השקיעה - במקומות שונים ברקיע.
שבטים מסוימים במערב אפריקה חשבו כי נוגה ה"כפול" הוא שתי נשותיו של הירח"
סוף ציטוט.

וכדרך אגב , ראוי להתיחס כאן גם למשמעות הנוספת הנגזרת מן הפסוק התנכי, והוא חטא הגאווה והיוהרה. ועל כן העונש על חטא הגאווה יבוא, בבחינת מאיגרא רמה לבירא עמיקתא.
סיפור זה מקביל ליוהרת אנשי בבל, שביקשו לבנות מגדל וראשו בשמיים, על כך נענשו והופצו לכל עבר.
ארי
ari
 
הודעות: 267
הצטרף: 12 פברואר 2012, 00:33

Re: שבילים בשמים - כוכבים במקורות היהדות

הודעהעל ידי אבי חשביה » 21 אוקטובר 2014, 18:22

עם תחילת החורף ועליית קבוצת כימה בתחילת הלילה כמבואר בגמרא ברכות שכימה אחראי על הקור בעולם רציתי לשאול את הבקיאים מהו עיש המוזכר בפסוקים ובגמרא מבואר שהוא בזנב טלה או ראש שור, אשמח לדעת אם יש ומה הם המקורות לכל הזיהויים של הכוכבים המוזכרים במקורות כמו כימה - פליאדות, כסיל - אוריון, וכאמור עיש עליו יש אומרים שהוא בדובה הגדולה אמנם בתלמוד נראה לא כך.
אבי חשביה
 
הודעות: 58
הצטרף: 29 נובמבר 2012, 23:49

Re: שבילים בשמים - כוכבים במקורות היהדות

הודעהעל ידי דוד יעקב » 22 אוקטובר 2014, 09:05

אבן עזרא יואל פרק ד

(יא) עושו - התקבצו ומגזרת עיש שהם שבעה כוכבים לעולם לא יתפרדו כי הם בגלגל העליון והם נראים בקיץ ובחורף בארץ:
הנחת - כמו הורד ואלה דברי הנביא והטעם הוריד השם:
גבוריך - שם והם המלאכים כנגד העירו הגבורים וזאת המלה ידועה בתרגום וככה נחת גדודיה על עפר נחת ויפת אמר שמה ישבר השם גבוריך אתה האויב הבא כמו ונחתה קשת נחושה:

אבן עזרא איוב פרק ד

(יט) אף שוכני בתי חומר - קל וחומר הדרים בבתי חומר והנכון בעיני שעבדיו ומלאכיו הם העליונים שאין להם גשם שהוא גוף ונפשות בני אדם נחצבות מהם ואף שוכני בתי חומר הם הגופות שיסודם בעפר:
ידכאום - עניין בתי חומר ידכאו השוכנים בעבור שיכלה הגוף כעש ורובי המפרשים פירשו לפני עש לפני שמש ואמר כי עש כמו ועיש על בניה תנחם והם שבעה כוכבים קרובים מהמצוק הצפוני כמו שש ושיש והטעם כל ימי היות עיש:

מפירוש האבן עזרא בספר יואל נראה כמו שסבור ד"ר יגאל פתאל, ש"עיש" ו"עש" חד הם, והם הדובה הגדולה, שהיא צורה צפונית הנראית גם בקיץ וגם בחורף, מה שאי אפשר לומר על מזל טלה וקבוצת שור והפליאדות. גם מהשתמרות השמות בשפה הערבית, שמוצאה ומקורה זהים ודומים לשפה העברית(מוצא השפות הללו הוא מאגן הים התיכון, ארצות הסהר הפורה), יש להסיק ש"עיש" הוא הדובה הגדולה.
אמנם, כפי שציינת, בתלמוד (מסכת ברכות) נחלקו אמוראים האם עש הוא זנב טלה או ראש עגלא(הכוונה לשור, כנראה, ולא לעגלה הגדולה) ומשמע לא כפירוש האבן עזרא, אכן האבן עזרא עצמו גם ידע את דברי התלמוד, והתייחס לכך בפירושו לעמוס פרק ה', דלקמן.

אבן עזרא עמוס פרק ה

(ח) עושה כימה - נאם אברהם המחבר דע כי שני' מקומות יש בגלגל והם הסדנים ועש שהוא העגלה הוא הנקרא הדוב הוא קרוב מהסדן הצפוני על כן יראה עש לעולם בקיץ ובחורף בכל היישוב הצפוני ויש סמוך לסדן הדרומי כוכב גדול אדום יקרא ובלשון ישמעאל סהיל (הוא "סוהיל" הידוע לנו) ויש כוכבים קטנים קרובים אליו ואלה יראו פעמים לכל מי שידור קרוב מהקו השוה והצפוניים לא יראו אחד מאלה על כן קראם הכתוב חדרי תימן ונקראו אלה חדרי תימן בעבור שהם ביישוב אינן נראין ונקרא עש מגזרת עושו שהם שבעה שאינם מתפרדים והנה נשאר לפרש כסיל וכימה ודעת קדמונינו שכימה הוא זנב טלה וראש שור והם ששה כוכבים נראים אף על פי שהם קטנים (כוונת האבן עזרא לצביר הפליאדות) וידוע בראיות גמורות שגלגל המזלות מתחבר עם הגלגל העליון בשני' מקומות ובשניהם יקראו נקודת ההשתנות ומשם נוטה גלגל המזלות לצד צפון עשרים ושלש מעלות וחצי מעלה וחצי ששיתם וככה לצד דרום והנה הם ג' נקודות והשמש הולכת בדרך גלגל המזלות על כן יתהפך הבקר לצלמות ויום ללילה תחשיך בכל היישוב וטעם לקרוא הנקודה כימה כי שם היתה כימה בימים קדמונים כי בכל מאה שנה יתגלגל גלגל המזלות ממערב למזרח קרוב ממעלה וחצי והנה בימי בלטמיוס החכם ואין לו רק אלף שנים מצא לב האריה על שתים מעלות והנה היום על שמנה עשרה וידוע כי לעולם הוא לב האריה על תשע מעלות כנגד הצורה רק לא כנגד נקודה המחברת והנה כסיל הוא לנוכח כימה ואיננו אחד רק רבי' ולב העקרב מהם ולאלה הדברים צריך פי' וטעם הקורא למי הים הם העבים העולים ואחר כך ישפכם על הארץ והמפרש כי על טביעת פרעה איננו פשט ולא דרש כי פרעה לא טבע ביבשה, וטעם להזכיר אלה הדברים שהיה ראוי למלך שהוא שופט לדעת חכמת השם וגבורתו ואיך יהפוך היום ללילה ויעלה בכחו המים מהים שהן למטה וישפכם על הארץ ואיך לא יפחדו כי השם יהפך מלכות השופט ויבא צר בצווי השם וגזירתו עליו להשחי' ממלכתו על כן אחריו:

לפי האבן עזרא, כימה הוא הפליאדות, וכסיל הוא כמה קבוצות דרומיות כולל קבוצת עקרב, ו"חדרי תימן" הוא קבוצה דרומית שנראית רק בחצי הכדור הדרומי ולא בעולם המיושב דאז, דהיינו אזור הים התיכון ואירופה, ולכן נקרא "חדרי" על שם שנחבא מעין הבריות שביישוב.
מלבי"ם איוב פרק ט

(ז) האומר מוסיף לאמר שגם אם יעלה על הדעת שה' יאמר לחרס שלא יזרח עוד ויחתום בעד כוכבים ההולכים סביב השמש בענין שיעדר השמש וכל המון כוכביו, בכ"ז מי הקשה אליו וישלם, אשר הפכם באפו, כי כבר נודע להתוכנים (ע"י כלי המחזה הנפלאים) כי גם השמש עם המון כוכביה הם כמר מדלי וכאפס נחשבו נגד רבבות שמשות העומדים בנתיב החלב (מילך שטראססע=שביל החלב בגרמנית, מילך=חלב, שטראססע-רחוב, או דרך, או שביל) הנראה כקרח הנורא סביב לראשנו, ומי יודע אם לא גם המון השמשות אשר בנתיב החלב הם כאין נגד רבבות נתיבות חלביות זולתם, עד שלפ"ז אם יסיר ה' את מוסבת המערכת אשר סביבותינו ויאמר לשמש דום וירח וכוכבים יחדו יכליון מצד טבע חומרם המוטבע ג"כ להפסד, לא יהיה זה רע בערך המציאות הכללי, ולא נוכל לומר שזה היה ע"י קצף וכעס, רק כן חייב טבע מציאות עולם הגשמי, ומפרש הטעם כי עושה עש כסיל וכימה, היא ציור ושמות המון השמשות הרבים והנוראים הנמצאים מן השמש עד הכוכב אוראניוס הגדול ומשם והלאה אשר תכלה עין החוקר להביט. ויל"פ ג"כ שיעור הכתובים, שר"ל שע"י שמרגיז ארץ ממקומה, וע"י שאומר לשמש ולא יזרח, עי"כ עושה עש כסיל וכימה כי טבע ההויה וההפסד הכולל שעל ידו נעשו העולמות הרבים אין חקר אשר בעולם הגשמי, יחייב שיכלו הגופים האלה ויפסדו כפעם בפעם, ומהפסדם יתהוו גופים אחרים שאין הויה כי אם ע"י הפסד:

לפי דברי המלבי"ם, כסיל וכימה אינם כוכבים מסויימים אלא שם כללי לכל הכוכבים שבשביל החלב.

חורף בריא
דוד יעקב
 
הודעות: 20
הצטרף: 07 ספטמבר 2014, 12:52

Re: שבילים בשמים - כוכבים במקורות היהדות

הודעהעל ידי אבי חשביה » 22 אוקטובר 2014, 12:30

ואוו!! איזה בקיאות
כל הכבוד עלה והצלח!
אבי חשביה
 
הודעות: 58
הצטרף: 29 נובמבר 2012, 23:49

Re: שבילים בשמים - כוכבים במקורות היהדות

הודעהעל ידי אבי חשביה » 23 אוקטובר 2014, 15:10

אגב, רש"י באיוב מפרש ש"עיש הוא כוכב גדול שבכימה, שהרבה כוכבים קבועים בו"
אבי חשביה
 
הודעות: 58
הצטרף: 29 נובמבר 2012, 23:49


חזור אל אסטרונומיה ביהדות - Astronomy in Judaism

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 4 אורחים

cron